פסק-דין בתיק ע"ו 23870-01-12

1.                  מונח לפניי ערעור לפי סעיף 44ג' לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ו-1976 (להלן: "הפקודה"), על ההחלטה מיום 30.11.11 שנתן כב' השופט (בדימוס) א' סטרשנוב, אליו הואצלו סמכויות שר הבריאות, לפיה הושת על המערער עונש משמעתי של ארבע שנות התליית רישיון (להלן: "החלטת המשיב").

2.                  בהחלטתו האמורה אימץ השופט סטרשנוב (להלן: "המשיב") את המלצת הוועדה המיוחדת (להלן: "ועדת המשמעת") שהוקמה לפי סעיף 44 לפקודת הרופאים, מיום 8.7.11 (להלן: "דו"ח הוועדה").

3.                  הערעור מכוון כנגד חומרת העונש שנגזר על המערער.

העובדות הרלוונטיות

4.                  המערער הינו רופא המומחה באונקולוגיה, אשר שימש בשנים האחרונות בתפקיד מנהל השירות לטיפול באונקולוגיה של מערכת העיכול במרכז הרפואי "סוראסקי" בתל-אביב.

5.                  בחודש פברואר 2007 הוגש לבית משפט השלום בתל-אביב כתב אישום נגד המערער בו נכללו ששה אישומים של לקיחת שוחד, עושק, מרמה והפרת אמונים.

כמפורט בכתב האישום, בשניים מתוך ארבעת האישומים בגין לקיחת שוחד הואשם המערער בקבלת שוחד מבני משפחה של חולים שפנו אליו בבית החולים בבקשה לקבלת מידע ועדכון על יקיריהם. המערער השיב להם כי הוא אינו פנוי, והציע שיבואו לקליניקה הפרטית שלו. באחד המקרים שולם לו סכום של 500$ עבור פגישת עדכון, ובמקרה האחר - 700ש"ח. בשני האישומים הנותרים הואשם המערער בקבלת כספי שוחד מבני משפחה של חולים תמורת זירוז מתן תרופות ממאגר התרופות בביה"ח, בסך כולל של 11,000ש"ח.

באישום החמישי הואשם המערער בשוחד ועושק בגין דרישת תשלום שוחד מחולה כתנאי להכנסתו לקבוצת מחקר, במסגרתה היה זכאי לקבל בחינם תרופה שעלותה 120,000ש"ח (המערער דרש 20% מסכום זה); ובאישום השישי הואשם המערער בהפרת אמונים, בכך שבשנים 2002-2005 הפנה חולים מביה"ח לקליניקה הפרטית שלו לקבלת תור מהיר, לאחר שמזכירתו השיבה להם כי לשם קבלת תור בביה"ח עליהם להמתין כשלושה חודשים. דמי ביקור בקליניקה הפרטית עמדו על 1,000ש"ח בממוצע.

6.                  ביום 28.12.09 הורשע המערער בששת האישומים שיוחסו לו בכתב האישום.

7.                  בית משפט השלום גזר על המערער 20 חודשי מאסר, מהם שישה חודשים בפועל, אשר ירוצו בעבודות שירות; קנס כספי בסך של 75,000ש"ח או מאסר למשך עשרה חודשים; ופיצויים למתלוננים בסך כולל של 21,500ש"ח.

ביום 15.3.10 ניתנה השלמה לגזר הדין, בה קבע בית המשפט כי העבירות בהן הורשע המערער הן עבירות שיש עמן קלון.

8.                  עם קבלת פסק הדין של בית משפט השלום פנו שני הצדדים בהליכי ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"פ 7512-04-10; ע"פ 9894-04-10). ביום 2.3.11 ניתן פסק הדין בערעורים האמורים,  בו דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו של המערער וקיבל את ערעור המדינה לעניין תקופת המאסר, וגזר על המערער עונש של שנת מאסר בפועל; בעוד שיתר רכיבי גזר הדין של בית משפט השלום נותרו על כנם.

9.                  בעקבות ההרשעה ופסק הדין בערעור, הגיש המשנה למנכ"ל משרד הבריאות קובלנה כנגד המערער. בהתאם להוראות סעיף 44 לפקודה, הקים שר הבריאות את ועדת המשמעת, אשר קיימה דיון ביום 26.4.10, בו נשמעו טענות הצדדים.

יצוין, כי משרד הבריאות ביקש עונש התלייה של חמש שנים.

10.              ביום 8.7.11 הגישה הוועדה את דו"ח המלצותיה לשר הבריאות, בגדרו המליצה הוועדה להתלות את רישיונו של המערער לתקופה של ארבע שנים. מעיון בדו"ח עולה כי הוועדה התבססה על גזר דינו של בית משפט השלום, וציינה כי אין מדובר במקרה חד פעמי אלא בשרשרת של מקרים שנמשכה על פני שנים, וכי היא רואה בחומרה יתירה את מעשיו של המערער, אשר נהג בדרך שאינה הולמת רופא מורשה. כן ציינה כי האחרון לא השכיל להפנים את חומרת מעשיו ולא הביע חרטה מלאה עליהם. לקולא, הוועדה הביאה בשיקוליה את האמור במכתבי התודה של חולים ובני משפחותיהם שהוגשו לה; את פועלו ומעשיו הטובים כלפי מטופליו; את תרומתו הגדולה בתחום פיתוח האונקולוגיה והיותו מומחה בולט בתחום זה; ואת גילו המתקדם בשנים.

11.              כאמור, סמכויות שר הבריאות בנדון הואצלו למשיב, לשם קבלת החלטה בקובלנה בהתאם להוראות סעיף 41 לפקודה.

12.              בהחלטתו מיום 30.11.11 אימץ המשיב את המלצות הוועדה. במסגרת החלטתו פירט המשיב את העובדות הרלוונטיות, וסקר את דו"ח הוועדה ואת פסיקת בתי המשפט במקרים דומים. עיקרי ההחלטה מובאים להלן:

סבורני כי הוועדה שקלה אל נכונה את כל השיקולים הרלוונטיים בפרשה זו, הן לקולא והן לחומרא. מהצד האחד, היא נתנה דעתה לחומרה היתרה שבמעשיו של הנקבל, שנמשכו על פני תקופה ארוכה תוך ניצול מצוקתם של החולים, רובם סופניים, שנתנו בו אמון מלא. ומהצד האחר - נתנה משקל ראוי לנסיבותיו האישיות, להיותו רופא מומחה בעל שם עולמי בתחום האונקולוגי ולתרומתו הגדולה לפיתוח המחקר בתחום זה, וכן לטענה בדבר שפיטתו ע"י התקשורת, ועוד.

...דעתי כדעת הוועדה, כי בגין התנהגותו החמורה והנפסדת בפרשיות בהן הורשע - ועל אף הנסיבות המקילות כבדות המשקל העומדות לזכותו, כפי שפורטו הן על-ידי בתי המשפט שדנו בענייננו והן ע"י הוועדה - ראוי הנקבל לעונש כבד, שיתבטא בהתליית רשיונו לפרק זמן ממושך.